פקודות איסור עצירה נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונגד שר הביטחון לשעבר עקב חשד לפשעי מלחמה מאיימות על להעמיק את הבידוד הגלובלי של מדינה שכבר נמצאת תחת לחץ ברחבי העולם בגלל טיפולה במלחמה ברצועת עזה.
כהנים ישראלים חשושים שהפקודות ופרטי האישום העדיין סודיים עשויים לסכן כינון ישראלי וצבאי שנוסעים לחו"ל ועשויים להיעצר בחשד לפשעי מלחמה.
הפעולה שנעשתה על ידי בית המשפט הפלילי הבינלאומי תקשה על הנסיעות של נתניהו ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, שיכולים להיעצר בכל אחת מ-124 המדינות החברות בבית המשפט, שכל אחת מהן נדרשת באופן טכני לאכוף את פקודות העצירה.
הפקודות יובילו להקטנת קשרים עם נתניהו ועם כינוני ישראל נוספים, לפי מומחים משפטיים ופקידים מושפעים מהמצב. הן עשויות גם לעורר מאמצים להגיש תיקי פשעי מלחמה חדשים נגד כינונים ישראלים וחמאס בבתי משפט לאומיים באירופה ובמקומות אחרים. באופן עדין יותר, הן עשויות גם לעודד דפיקה חוץ כללית נגד אקדמאים ישראלים, חברות הגנה וכינונים שנשרשה במדינות ובמוסדות המתוססים מפגיעות המלחמה בעזה.
הפקודות של בית המשפט הפלילי הבינלאומי עשויות להשפיע בצורה הכי חמורה על היחסים של ישראל עם מדינות באירופה, שתמכו באופן כללי בישראל מאז התקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה שהתרחשה בעקבותיה. כל 27 מדינות האיחוד האירופי, יחד עם בריטניה, הן חברות בחוזה רומא, הטיפול הבינלאומי שיצר את בית המשפט.
המדינות האירופיות חולקות בתגובותיהן להחלטה. חלקן, כמו הולנד, אומרות בצורה ברורה שהן תפעלו לאכוף את פקודות העצירה. הונגריה, בראשות ראש ממשלת הימין ויקטור אורבן, הזמינה את נתניהו לביקור ביום שישי בהתנגדות להחלטת בית המשפט הפלילי הבינלאומי. גרמניה, שנתקעת בין תמיכתה בבית המשפט ובהיסטוריה של השואה, אמרה שתבחן בזהירות כל צעד שתקח אם נתניהו או גלנט יחליטו לבקר.
"כמעט כולם היו מעצירים את נתניהו אם הוא היה בוקר, מה שאומר שזה כמעט מובטח שהוא לא יבקר," אמר אנתוני דוורקין, עמית מדיני בכיר במועצת האיחוד האירופי לענייני חוץ. "אני הייתי מופתע לראות אפילו אם הוא הולך להונגריה."
היה הראשון לענות דיון כללי זה.
